אינדומלה

את 'קדחת הקישוטים לסוכה' אני כבר ממש יכולה למשש. יש רעיונות מדהימים ברשת.. התלהבתי על זה, ואני עוד אממש אותו (אמן ואמן)
וגם לי יש רעיון.
שלא היה מתוכנן דווקא לסוכות, אבל בגלל שרק לפני שבוע בנינו את הפרגולה, נחכה עם הקישוטים, שיהיו לכבוד החג.
לפני בערך 5 שנים, תוך כדי שוטטות באינטרנט, ראיתי מישהו שמגדל דלעות נוי ועושה מהם כלים. נדלקתי מיד והייתי חייבת לעשות בעצמי. הבעיה שהוא גר במושב בצת, וזה ממש רחוק....
זה לא עזב אותי, וסיפרתי לחברה על זה ומאיפה לעזאזל אני אשיג זרעים של דלעת נוי. "מה הבעיה", היא עונה לי "יש לי- קחי". הללויה! מי היה מאמין.. הייתי מאושרת! (זה לא בציניות, כשאני ננעלת על משהו, אני ננעלת..)
חזרתי הביתה ומיד זרעתי אותם, השקתי ליטפתי ושרתי שירים כדי שיגדלו... והם גדלו. לא לגודל של כלי , וגם לא בצורה שדימיינתי. כבר עברו כמה חודשים אז שמתי אותם מעל המקרר, שיתייבשו. לקח להם כמה שנים להתייבש. וכל כמה זמן אני תוהה למה הם ישמשו, עד שבפסח לארלה נמאס והוא הוציא אותם לחצר. הילדים התלהבו ועשו מהם כלי נשק (כמובן). עד כאן. זה כבר גרם לי לפעול...
לקחתי את דלעותי העזובות, ניקיתי, שייפתי קצת עם נייר זכוכית, מרחתי ג'סו (חומר מקשר) והתחלתי לצבוע בצבעי אקריליק.
אחרי התלבטויות איך לצבוע, והאם לצייר וכו', החלטתי על המראה של הפסים. (שגם אותו ראיתי אצל רותי ונטורה)
כדי שלא יהיה עמוס ומבולגן מידי, החלטתי על 4-5 צבעים בגוונים דומים, ועוד צבע ש'ישבור' והתחלתי לצייר פסים סביב הדלעת ומעט איורים. פשוטים פשוטים.

אחרי ייבוש לא לוותר על לכה, כי הלכה 'מוציאה' ומבליטה את הצבעים.
וגם שומרת עליהם.

אם במקרה אין לכם דלעת נוי מיובשת, אפשר לצייר על רימון יבש או פעמון מחימר לבן, כזה שקונים בחניות יצירה. או כל דבר.. (מוזמנים להעלות תמונות)

מסקנות:
- אני חייבת לעשות את זה שוב. העלים של הדלעת מדהימים ועושים את הגינה ירוקה ומקסימה.
- צריך להשקות את הדלעת בהמון מים, כדי שיצאו דלעות גדולות יותר.