כשאיתי היה תינוק, תהיתי לעצמי מתי הזמן להעביר אותו למיטה של 'גדולים' או מיטת מעבר, למי שמתעקש...
זה בא בלי הקדמות, אני רואה את הרגל שלו על המעקה ואת הגוף בעקבותיה.. לא חיכיתי לבום ולבכי, וידעתי שזה יומו האחרון של הלול.
אבל מאיפה להשיג עכשיו מיטה?
כמובן שחיפשתי ביד2 והתוודעתי לעולם מטריף של מיטות ילדים במחיר מטריף גם כן. אבל כבר לא יכולתי לבחור מיטה רגילה...
היתה לנו בבית המיטה שהיתה של בעלי בילדותו. מיטת עץ פשוטה, שנפתחת למיטה נמוכה נוספת. משיקולי תקציב, בחרתי להשתמש בה.
אבל בזו התחתונה, כי אני אוהבת מיטות נמוכות, במיוחד לילדים. ידעתי שלשלב הזה של איתי, צריך גם למיטה כזו מעקה. ופה הזדמנה לי היצירה...
אני לא יודעת לצייר יפה. או נכון יותר לאייר. אבל לצבוע אני יודעת יופי.
מאז שלמדתי להשלים עם זה, הדברים שאני עושה נראים הרבה יותר יפים...:)
אז במקום לנסות לצייר ולהתבאס, נכנסתי ל'WORD' וחיפשתי בתמונות שם חיה חמודה בקווים חיצוניים פשוטים, כדי שלא יהיה לי קשה לנסר אח"כ.
מצאתי צב שנראה די מסטול, אבל עם קווי מתאר מתאימים. הגדלתי אותו לגודל של עמוד וחצי (שיערתי שזה יהיה גודל טוב). בשביל שלא לגמור את הדיו במדפסת על ההדפסה שלו, ערכתי את התמונה לשחור לבן ולבהיר מאוד.
הדפסתי, הדבקתי את שני החלקים וגזרתי. ויש לי שבלונה...
 |
| באותו עיקרון הכנתי שבלונות כדי לצייר על הקיר, שברוב גאונותי לא צילמתי אותו לפני שעברנו.. |
היה לי בבית לוח עץ אורן, ששימש בעברו כחלק מארון בגדים שבנינו (אפשר גם לקנות חתיכה כזו אצל נגר) ציירתי עליו שלושה צבים, עם השבלונה וחתכתי עם ג'קסו. לא עשיתי את זה קודם, אז עבדתי לאט ובזהירות, במיוחד בעיקולים. אח"כ שייפתי עם נייר זכוכית כדי שלא יהיה חד או דוקר. זה ממש לא בעיה, למי שחושש.
הגיע הזמן להנות ולצבוע- עם אקריליק כמובן.
אחד הדברים שאני לא מצליחה לצייר זה עיניים. אני מרגישה שאם העיניים לא מצויירות טוב, כל הפרצוף מקבל אופי דפוק.
ניסיתי לצייר ואחרי שהתייאשתי, הבריק לי להשתמש בעיניים זזות.
גם איתן, אם הם זזות לכיוון הלא נכון זה לא נראה טוב, אבל תמיד אפשר להזיז אותן בחזרה...
את המעקה חיברנו עם זוויות של מדפים למיטה (זה מה שהיה בבית).
ומה לעשות עם הלול? אפשר לתת לו לתפוס מקום במחסן, ואפשר לחפש חברים שיש להם תינוק שבדיוק צריך לול, וכנראה עד שיגיע לנו תינוק חדש, התינוק שלהם כבר יגדל...
נוסה פעמיים, הולך מצויין....
